ריאיון עם מישל קישקה - פרק שני

אסף גמזו

 

במסגרת העבודה על התערוכה "קומיקס קום איל פו: מישל קישקה מצייר לילדים קומיקס", נפגשו אסף גמזו ומישל קישקה לשיחה על תהליך העבודה שלו. הריאיון נערך במסגרת מעבר על חומרים מקוריים בסטודיו של מישל, וחלקים ממנו מובאים בתערוכה עצמה. להלן חלקים נרחבים יותר מאותה הפגישה.

בפרק שני – אינדיאנים, קאובוים, היסטוריה וקומיקס (לחצו כאן לפרק הראשון)

א: ועכשיו אם נבדוק רגע דוגמא הפוכה – ב"קומיקס שלא נגמר" [מדור קבוע של מישל במגזין 'עיניים' מאז שנת 2000 – א"ג], מידי חודש אתה ממציא מחדש קומיקס על פי נושא. מאיפה מגיעים כל הרעיונות לסיפורים האלה?

מ : תראה, הגדולה של תמיר ראונר [מקים ועורך מגזין עיניים – א.ג.] והכיף שלי לעבוד איתו זה שחוץ מלתת לי נושא הוא לא אומר לי שום דבר...

א: או שאולי בדיוק ההפך - יש לך נושא וזה האילוץ היחיד. לעומת "מיסטר טי" שבו האילוץ היה לספר סיפור בשלושה עמודים.

מ : את "מיסטר טי" אף פעם לא בניתי לטווח ארוך יותר מידי. אני עשיתי ניסוי: הודעתי לעורכות שהיו השותפות שלי מול ההנהלה: "תשמעו, אני לא יכול יותר סיפורים של שלושה עמודים. זה לא מספיק. אין לי מספיק בשר לפתח דברים, זה מתסכל אותי, אני רוצה לעשות סיפור יותר ארוך." עשיתי סיפור של שישה, אחר כך סיפור של תשעה, אחר כך סיפור של שניים עשר וראיתי שזה עבר נהדר. הוכחתי להם, הלכה למעשה, בעשייה של סיפור שאני צודק. יחד עם זה, ראיתי תגובות של ילדים , לא בפייסבוק אלא במכתבים למערכת או טלפונים. העורכות ידעו שילדים, הדבר הראשון שהם עושים כשהם מקבלים את העיתון – זה לקרוא את הסיפור "מיסטר טי". רק אחר כך הם קוראים את העיתון. אגב, זה גם מה שקרה עם העיתונות האמריקנית, במחקרים שהיו בשנות החמישים מדור הקומיקס היה הדבר הראשון שאנשים קראו כשהם קנו את העיתון, ורק אחר כך ספורט, בורסה ובסוף פוליטיקה, זה סדר הפוך ממה שהעורכים מדמיינים. אמרתי לעורכות, עכשיו "מיסטר טי" יהיה סיפור ארוך, אני לא יודע מתי הוא מתחיל ואני לא יודע מתי אני אסיים אותו. אני יודע בגדול מה אני הולך לעשות. לכן המצאתי את הסיפור של מיסטר טי מתנדב לנסוע במכונת זמן ונתקע. נתקע בזמן ולא יכול לחזור.

סקיצה של מיסטר טי

סקיצה למיסטר טי, 1986

א:ואיך חשבת על זה? על הסיפור הזה?

מ:כי אני ידעתי שבתוך מסגרת הסיפור הגדול אני יכול לעשות תכנונים לטווחים קצרים ולשנות בהתאם לדברים שאני רוצה לספר על הדרך.

א:אם כך בסיפור מכונת הזמן היא בעצם כלי עלילתי , יכולת בכל רגע שתרצה להקפיץ את מיסטר טי למקום אחר, ולעשות שם סיפור חדש.

מ:בהחלט. הסיבה השנייה הייתה שאני אוכל לדבר על דברים שהם מאוד חשובים בביוגרפיה שלי: העלייה, הציונות, מדינת ישראל, הגולה. לכן מיסטר טי פוגש את בן גוריון שתמיד היווה עבורי כילד דמות שהייתה הפרסוניפיקציה של ישראל. אחר כך הוא מגיע לניו יורק ב-1900 עם ההגירה של יהודים מרוסיה – זה היה רפרנס לסבא וסבתא שלי שהיגרו מפולין לבלגיה. בעבר היו גלי הגירה ואנשים ברחו מפוגרומים או סתם חיפשו שינוי. זו הייתה תקופה מעניינת שעיצבה את יהדות העולם החדשה. חשבתי שזה חשוב כי אני, אני מהגולה. הסיפור שלי שונה אבל מקביל. אחר כך מיסטר טי פוגש את הצלבנים. אתה הלא יודע שמסע הצלב יצא מבלגיה. גודפרי [ גודפרי רוזן בויון (1060-1100), היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון ומלכה הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית – א.ג.], שהוביל אותו, הארמון שלו הוא בבלגיה על גבול צרפת, אני ביקרתי בו בטיול בית ספר, והצלבנים היו עבורי אבירים וגיבורים עם מגנים וחרבות. קצת אחרי שקראתי עליהם בקומיקס קראתי עליהם שהם היו נוצרים שבאו לארץ לשחרר את קבר ישו. אז, הכול מתחבר יחדיו, וזו הזדמנות לצייר את ירושלים ב 1099, ואני ירושלמי אז אני רוצה ש"מיסטר טי" גם יתרחש בירושלים. אגב יש עוד דבר, הוא בכלל מגיע למערב הפרוע , כן?

מיסטר טי במסעות הצלב

מיסטר טי מצטרף למסעות הצלב

א: "שם זה מתחיל...

מ: אינדיאנים , החלום שלי כילד היה להיות קאובוי, וקראתי את הקומיקס "לוקי לוק" [סדרת קומיקס צרפתית קלאסית – א.ג.] והחדר שלי היה מקושט בסגנון המערב הפרוע כשהייתי בתיכון. היו לי רובים ואקדחים והדבר היחידי שלא היה לי זה דלת של סלון שאני יכול לפתוח עם הרגל. אהבתי את המערבון, שגם היה הז'אנר הקולנועי שעליו גדלתי- כמו  גם על הקלאסיקות "הטוב, הרע והמכוער", ו"היו זמנים במערב". הז'אנר הזה היה מבחינתי חשוב, ותמיד חשבתי שישראל והמערב הפרוע דומים בהרבה מאוד מובנים. אז כשהחלטתי לשלוח את מיסטר טי לשדה בוקר, הוא חשב שהוא עדיין באמריקה ואני רציתי להראות לילדים כמה אנחנו דומים: תראה את ההיסטוריה שלנו בא"י, גם השומר הצעיר התחילו כשומרים על סוסים חובשי כאפיות. גם בסיפור הזה כמו באחרים, היו כל כך הרבה דברים שרציתי לשלב ולהעביר. כל הסיפורים קשורים לביוגרפיה שלי, אבל אף אחד לא יודע את זה. מהצד שלי, של היצירה, זה היה מודע לחלוטין למרות שידעתי שהילד הקורא יראה בזה הרפתקה נטו.

א : האם זה היה גם סיפור חינוכי במובן של קהל היעד - ילדים?

מ: חינוכי זו מילה מוגזמת. זה היה חינוכי רק במובן אחד. אני השתדלתי לצייר את זה ולהציג ולהגיש  את זה בצורה שיהיה רפרנס לילדים שירצו לעשות קומיקס שיראו את ה'אני המאמין' שלי איך קומיקס אמור להיראות. איך צריך לצייר, איך צריך לצבוע, איך צריך לבנות עמוד...

בפרק הבא - מביוגרפיה אישית להשפעות של יוצרים ודמויות אחרים.

מישל קישקה בדיוקן עצמי כילד, מתוך

מישל קישקה בדיוקן עצמי כילד, מתוך "הדור השני"

התערוכה "קומיקס קום איל פו: מישל קישקה מצייר לילדים קומיקס" תעלה במוזאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בשלושים לאוקטובר

להמשך הריאיון

XX

ספריית קומיקס
חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שבת בבוקר במוזיאון
סיורים מודרכים בשעה 11:30 ו- 13:30
שיח קריקטורה
סיור מודרך עם קריקטוריסט בתערוכת הקריקטורות הפוליטיות "ציפורן שלופה"
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין