על מדף הספרים – קריקטורות במלחמת העולם השנייה
מתי הסתיימה המלחמה? הכל בעיני המתבונן. בעיני מתבונן אירופי: ב-8 במאי 1945. בעיני אמריקאי ואסיאתי: ב-14 באוגוסט אותה שנה. בעיני כולם: לפני 75 שנה.
במלחמה טוטלית נוקטים בכל האמצעים כדי לפגוע באויב פיזית ונפשית, כדי לגייס את הציבור למאמץ המלחמה וכדי לחזק את מורל הלוחמים. כל הצדדים השתמשו בקריקטורות לצרכי תעמולה. בארצות החופשיות פעלו קריקטוריסטים עצמאיים, שטיפלו ביחסים בין המעצמות, בפוליטיקה הפנימית ובחיים בעורף. בצבאות של מדינות הברית פעלו קריקטוריסטים לוחמים, שתיארו את ההווי בחזית ובשטחים ששוחררו.
בספריה של המוזיאון יש כמאה ספרים על המלחמה. האוסף בנוי בעיקר על ארצות דוברות אנגלית, וישנו חסך בספרי קריקטורות רוסים, גרמנים ויפנים. אנחנו מביאים כאן רק כמה דוגמאות של המבחר, לייצג את אמנות הקריקטורה המגויסת והאמנות העצמאית.
YEARS OF WRATH – A Cartoon History 1932-1945
David Low
Victor Gollancz Ltd., London, 1949
(אוסף אביהו אגוזי)
"שנות הזעם" יצא לאור 4 שנים לאחר סיום המלחמה. בפרספקטיבה זו ראה לו את שורשי המלחמה במשבר הכלכלי 1929-1932 ולכן בחר להתחיל את הסקירה ההיסטורית שלו בקריקטורה מ24 במאי 1932 על המשבר הפיננסי העולמי, שפגע במיוחד במרכז אירופה.
לו התמקד ברמת ההנהגה, ובמיוחד בדיקטטורים היטלר, מוסוליני וסטלין (פרסום עבודותיו נאסר בארצותיהם), אך הוא לא התעלם מן הקורבנות של המלחמה והרצח ההמוני שביצעו הנאצים. הסבל של האוכלוסייה האזרחית משתקף ברבות מעבודותיו.
סר דיויד אלכסנדר ססיל לו (1891-1963) נולד בניו זילנד והחל שם את הקריירה של כקריקטוריסט. עבר לאוסטרליה ובשנת 1919 עבר לעבוד עבור The London Star בבריטניה. ב-1927 עבר ל- The Evening Standard ושם יצר את הקריקטורות שמופיעות בספר זה. שנה לפני מותו העניקה לו המלכה תואר אבירות.
על המדף בארכיון המוזיאון ישנם 10ספרים שלו ולאחרונה קיבלנו 3 ספרונים מעיזבון יוסף רוס, שיצאו תוך כדי המלחמה.
20.9.1939 פגישה (9 ימים אחרי חתימת הסכם ריבנטרופ – מולוטוב) "היטלר: "אתה חלאת המין האנושי?". סטלין: "אתה הרוצח הארור של העמלים?"
15.2.1943 נסחפים: מאות אלפי יהודים נמלטים ולא מורשים להכנס לפלשתינה.
10.7.1942 בארץ כבושה היטלר: "למה לא אוהבים אותנו, היינריך [הימלר]?"
BILL MAULDIN'S ARMY
Bill Mauldin
Presidio Press, Novato,Cal 1984 (המהדורה המקורית – 1949)
(אוסף אביהו אגוזי)
"הצבא של ביל מולדין" סוקר את תקופת שירותו של הקריקטוריסט בחיל הרגלים מ-1940, עוד לפני שארה"ב נכנסה למלחמה, עד סיומה. הקריקטורות אינן מסודרות כרונולוגית, אלא לפי נושאים: החל בטירונות ותמרונים, דרך לחימה בחזית האירופית ועד כיבוש גרמניה והחזרה לארה"ב. מולדין התמקד בחייל הפשוט ויצר שתי דמויות שהפכו לאייקונס:Willie and Joe . גנרל פטון איים להשליך את מולדין לכלא מפני שצייר את החיילים בלתי מגולחים ומלוכלכים, אך הפופולריות העצומה של ווילי וגו' הגנה עליו ממאסר.
ווליאם הנרי (ביל) מולדין (1921-2003) שרת כסמל בדיביזית הרגלים 45 בצבא ארה"ב. הוא צייר קריקטורות עבור עיתון הדיביזיה ועבור עיתון הצבא Stars and Stripes . מולדין הסתובב עם הג'יפ שלו בחזית ונפצע בקרב הקאזינו באיטליה. לאחר המלחמה פנה לקריקטורה פוליטית, איור ספרים, משחק בקולנוע, ולזמן קצר -לפוליטיקה. מולדין זכה פעמיים לפרס פוליצר. 7 שנים לאחר מותו, הונצח בבול של הדואר האמריקאי.
"התחלתי לחשוב שאין אף אחד בבית"
"איך העניינים, בחורים? האם אני עדיין גיבור מלחמה או נטל על משלם המיסים?"
JANE AT WAR
Norman Pett
Wolfe Publishing Limited, 1976
(אוסף אביהו אגוזי)
ג'יין היא נערה בלונדית תמירה, שמאבדת לעיתים קרובות חלקים מלבושה. היא נוצרה ב-1932 ע"י Norman Pitt (1891-1960), אמן ומורה לאמנות בבתי ספר בברמינגהם. תחילה היא הופיעה בעיתון Daily Mirror ברצועות קומיקס. מתחילת מלחמת העולם השנייה ועד 1948 יצר פיט סיפור רצוף. משנה זו יצר את הסדרה Micahel Hubbard ( 1902-1976) לאחת עשרה שנים נוספות.
ג'יין מילאה במלחמה תפקידים שונים: נהגת של מפקד, פועלת בבית חרושת, סוכנת חשאית ועוד. היא זכתה לפופולריות רבה בקרב חיילי הצבא הבריטי.
"איך נראים לך מדי הנהגת ? " – "תוכלי לעשות תיקונים בלבוש כזה?" – "בקלי קלות, אני מחזיקה בכיסים האלו את השפתון שלי ואת האודם"
" קדימה, בחורים – היא חייבת למות, היא מרגלת"
בחזית ובעורף
אריה נבון
הוצאת עם עובד, תל אביב 1945
הספר מתחיל לפני המלחמה – ביולי 1938 – ומסתיים לפני תום המלחמה, בספטמבר 1944.
'החזית' של אריה נבון איננה החזית של ביל מולדין: זו היא הזירה הבינלאומית של עימותים בין המעצמות או הזירה הפוליטית הפנימית, בעיקר בגרמניה.'העורף' של נבון הוא העורף בארץ ישראל בזמן המלחמה: מההפצצה האיטלקית על תל אביב, הפצת שמועות, קיצוב במזון, ועד מחסור בדיור.
פרק נוסף נקרא 'נעילה'. כאן עוסק נבון בנעילת שערי הארץ ע"י הבריטים בסוף שנות ה-30, שמנעה הצלת פליטים יהודים מאירופה. אם בפרק הראשון הקריקטורות של נבון הן אנטי נאציות, בפרק האחרון הן אנטי בריטיות חריפות לא-פחות.
אריה נבון (1909-1996) עבד כקריקטוריסט של עיתון "דבר" במשך 30 שנה וצייר קומיקס עבור "דבר לילדים". משנת 1948 עיצב תפאורות לתיאטרון וזכה על עבודתו זו בפרס ישראל.
אבטופורטרט [דיוקן עצמי]
"בעניין רצח הילדים באירופה? Sorry, המיניסטר עסוק בחיבור נאום על צדק ושוויון"
הימים הללו…
יוסף בס
הוצאת מצפה בע"מ, 1944
הימים הללו 1942-44 בארץ ישראל – כך היה יכול בס להגדיר את הספר שלו. 'הימים הללו…' היה שם מדור הקריקטורה שלו בעיתון "הארץ". הספר כולו עוסק בעורף – בישוב העברי בארץ. שני הנושאים העיקריים הם הגיוס לצבא הבריטי (וההשתמטות) ומשטר הצנע שהנהיגה הממשלה (והספסרות). רק בקריקטורות ספורות בא לידי ביטוי מצוקת היהודים באירופה.
יוסף בס (1908-1995), בוגר הטכניון באדריכלות, היה קריקטוריסט של "הארץ" במשך 30 שנה. הוא הוציא לאור את העיתון ההיתולי [סטירי] "סיכות". כמו כן היה בעלים של חברת פרסום ועיצב מודעות, כרזות ומדליות.
ה"ציביליסט" האחרון – "תסתום לו את הפה, למשתמט הזה!"
ילד פלא – "אורי שלנו מוכשר כמו אביו! כל ביצה שהוא מקבל הוא מוכר לי בשילינג"
עוד במגזין
