עיפרון הזהב 2009 - יעקב שילה

קישורים

יעקב שילה נולד במושבה גדרה בשנת 1937. ב-1955 סיים את התיכון העירוני רחובות והיה חניך "המכבי הצעיר". בשנת 1962 סיים את לימודי הגרפיקה ב"בצלאל".

את דרכו כקריקטוריסט החל במהלך לימודיו ב"בצלאל", כשצייר קריקטורות עבור "פי האתון" – ביטאון אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1964 קבל את תפקיד הקריקטוריסט הפוליטי של "דבר" ובזה נסללה דרכו אל העיתונות היומית.
ב-1966 הרחיב את עבודתו האמנותית לאיור ביקורת התיאטרון של "ידיעות אחרונות" וציור קריקטורות מהווי חיילי צה"ל עבור השבועון "במחנה" (1966-1973).
לאחר מלחמת יום הכיפורים נטל פסק-זמן מעבודתו העיתונאית וחזר לשירות קבע בצה"ל כדי לסייע בשיקום חיל השריון. במקביל, אייר את "בשריון" – ביטאון גייסות השריון בין השנים 1975-1981.
ביולי 1981, עם פרישתו של דוש מ"מעריב", מונה שילה לקריקטוריסט הבית של העיתון, תפקיד בו החזיק 21 שנה עד פרישתו לגמלאות (2002). בהמשך, בשנים 2003-2004 עבד ב"מקור ראשון".
כיום – עצמאי.

פרסים והצטיינות

  • הפרס הגדול (Grand Prix) בתערוכה הבינלאומית לקריקטורות במונטריאול, קנדה (1965)
  • יו"ר ועד השופטים בתערוכת מונטריאול ב-1966
  • פרס ירושלים ע"ש יוסי שטרן (1993)
  • פרס עיפרון הזהב (2009)

תערוכות יחיד

  • בית סוקולוב, תל-אביב (1985)
  • תיאטרון חולון (2000)
  • תיאטרון ירושלים (2001)
  • "יד לשריון", לטרון (2007)
  • "המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס", חולון (2010)

תערוכות קבוצתיות

  • התערוכה הבינלאומית השנתית מונטריאול, קנדה (1965-1985)
  • "מול הראי", מוזיאון חיפה (1987)
  • "ירושלים – 3000 ומשהו", בית האמנים ירושלים (1993)
  • "פגישת מיחזור", תיאטרון חולון (1994)
  • "ישראל בראי הקריקטורה", תערוכה לאומית נודדת בבירות אירופה (1994)
  • פסטיבל קריקטורות ב- Forti Di Marmi, איטליה (1994)
  • "קצה השפיץ", בית ציוני אמריקה, תל-אביב (1996)
  • "מסיבה עיתונאית", בית סוקולוב, תל-אביב (1997)
  • "יובל לישראל בקריקטורות", גני התערוכה תל-אביב (1998)
  • "מבקרת המדינה", תיאטרון חולון (1998)
  • "קריקטור דה פראנס", מכון התרבות הצרפתי, תל-אביב (1999)
  • "יפן בעיני קריקטוריסטים ישראלים", טוקיו (1999)
  • "באג 2000", תיאטרון חולון (2000)
  • "לא דובים וכן יער", סינמטק תל-אביב (2003)
  • "2004 – השנה שהייתה", גלריית חנקין, חולון (2004)
  • "אותך למורה", גלריית חנקין, חולון (2005)
  • "2005 – השנה שהייתה", גלריית חנקין, חולון (2005)

תצוגה קבועה בחו"ל

  • 4 קריקטורות במוזיאון ההיסטורי של בון, גרמניה.

השירות הצבאי

  • שריונר, סגן-אלוף (מיל').
  • השתתף ברוב מערכות ישראל, מ"מבצע קדש" ועד מלחמת לבנון הראשונה.

את העבודות של יעקב שילה אני מכיר זה ארבעים שנה כמעט, מראשית שנות השבעים. הייתי אז ילד קטן ואבא שלי הראה לי מודעה בעיתון "הארץ" בה כתוב אודות שבועון חדש לילדים שהופיע, "פופי" (כך במקור) שמו. היות והכרתי משידורי הטלוויזיה את פופאי, הפצרתי באבא שייתן לי לירה וחצי ומיהרתי אל הקיוסק הקרוב, שם כבר חיכה לי עיתונו של המלח שתום-העין. על עמוד השער נכתב "פופי - עיתון הילדים הגדול בישראל", ולמעלה משמאל, קרוב לכותרת, בעיגול בצבע כחול, היה רשום: "בתוספת השבועון חבריה".??

כשאני מביט היום בעיתון הישן והמצהיב, אני מוצא כי אחרי הדפים המצוירים של פופאי, בהם פגשתי "את פופי המלח ושמן-זית השחרחורת, את בלוטו שחור-הזקן, ואת שאר הדמויות השובבות והמבדחות" (כדברי יוסי גמזו העורך), חיכו לי במוסף "חבריה - עיתון הצברים הצעירים", הציורים של שילה. הם היו עדינים, רגישים, משופעי קווים ושרטוטים, ומהווים ניגוד גמור לחבורה המבדחת. תחילה הופיע רישום זעיר מידות לסיפור "רכב-אש" של ימימה טשרנוביץ-אבידר, לאחר מכן ראיתי שני איורים בגוונים של אדום "ליצירה חדשה מעטו המבורך של לוין קיפניס" (שוב, יוסי גמזו), אחר-כך רישום של תותח בצדודית ל"סיפורי הגבורה של עזי" ועוד ועוד... בנוסף, גיליתי גם כי יעקב שילה אחראי על ה! עיצוב הגרפי של העיתון, אם כי לא הבנתי אז כלל במה מדובר.

כקורא צעיר, נלהב ואדוק, המשיכו רישומיו של שילה ללוות אותי ולהנעים את זמני עוד שנה וחצי בערך, עד לסגירת העיתון, והיוו עבורי פגישה ראשונה עם איור עיתונאי כלשהו.??אבל שילה לא התחיל את דרכו כמאייר ב"חבריה". הוא היה קריקטוריסט קבוע ב"דבר" כבר שבע שנים לפני כן, זכה בפרס הגדול בתערוכה הבינלאומית לקריקטורות במונטריאול, קנדה, ודרך השבועון "במחנה" וחיל השריון, הגיע להיות בראשית שנות השמונים הקריקטוריסט הפוליטי הקבוע של "מעריב". בשונה מאיוריו של שילה, השופעים בקווקווים קטנים ורגישים הנראים כרוצים להתפרס ולהביע דברים רבים, הקו הקריקטוריסטי שלו הוא ברור וחד, ומביע את אומרו בצורה מדויקת וללא פשרות. כי כזה הוא קריקטוריסט פוליטי, אמנותו היא אמנות הצמצום: הווה אומר, אמירת דברים רבים בקו נקי ומדויק אחד.

בכל אלה מצטיין שילה. אולי בגלל מוצאו הייקי ואולי בגלל עברו הצבאי, הוא מנסה ומצליח להעביר את כוונתו בצורה המדויקת והברורה ביותר. חסר פשרות במלאכתו, נאמן לדעותיו ולעקרונותיו, ואינו מוכן לסטות מדרכו ולו במעט. בהגדירו את עצמו "מעט ימינה מהמרכז", הוא מהווה סמן ברור מול רבים מעמיתיו בתקשורת הנוטים אל עבר השמאל. דומה כי אין ראוי ממנו לקבל את פרס "עיפרון הזהב" מטעם המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. אם נחשיב כראשית דרכו את עבודותיו ל"פי האתון", ביטאון אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, עת היה סטודנט ב"בצלאל" בסוף שנות החמישים, הרי אנו מסכמים כאן פעילות של חמישים שנות עבודה, ומביטים בתקווה אל עבר השנים הבאות...

לראיון שערך אלי אשד עם יעקב שילה



 

לצפייה בעמוד התערוכה
חלל התערוכה
חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שישי ושבת בבוקר במוזיאון
סיור מודרך בשעה 11:30 ו- 13:30 ובשעה 12:30 פעילות בהנחיית צוות ההדרכה של המוזיאון.
חנוכה במוזיאון
בחג החנוכה יתקיימו סיורים מודרכים וסדנאות יוצר
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין