לוי אשכול בעולם הזה – 50 שנה למותו
לוי אשכול (1895-1969) מילא שורה של תפקידים; שניים הם קורבן נצחי להומור וסטירה – שר אוצר וראש ממשלה. למזלו, ניחן אשכול בחוש הומור שורשי ושנון והתמודד עם החיצים שנורו אליו.
ההמחשה הטובה ביותר להתמודדות שלו היתה תגובתו לחוברת "כל בדיחות אשכול" של אורי סלע – "אני הייתי יכול לחבר בדיחות מוצלחות יותר".
"בהיותו ראש ממשלה מצא עצמו אשכול בשני הקצוות של חרב פיפיות ההומור. הוא היה מקור להומור אך גם קורבנו " – כתבה בתו עפרה נבו-אשכול בספרה "אשכול של הומור", שהוקדש להומור תוצרת אשכול עם איורים של זאב.
מעשרות קריקטוריסטים שעסקו באשכול, בחרנו להתמקד ביוסף בזיל שפרסם בעיתון חוץ-ממסדי, אופוזיציה חריפה לממשלה ולמפלגת השלטון, "העולם הזה".
כל בדיחות אשכול, הוצאת איסר בעריכת אורי סלע, 1966
אשכול של הומור מאת עפרה נבו – אשכול, מהדורה חגיגית 2018
הקריקטורה ב"העולם הזה"
באפריל 1950 מכר אורי קיסרי, המייסד והעורך, את העולם הזה לאורי אבנרי ושלום כהן. העיתון השתנה מיד : מספר הצילומים וממדיהם גדלו מאוד. לצד המדור הוותיק "העולם הזה צוחק" (בעיקר קריקטורות מחו"ל) הופיעו איורים הומוריסטיים ל"סיפור השבוע". בסוף יוני הופיע קריאל גרדוש (שכינה את עצמו דוש) בבכורה: עמוד שלם. ומאז נמלא העיתון באיורים קטנים שלו למאמר העורך, למדור מכתבים ולמדורים אחרים; רובם ללא חתימה ואחדים חתומים 'ד'. דוש התחיל בדצמבר אותה שנה לפרסם סדרת קומיקס 'רותי'.
בתקופה הנסקרת כאן, חשיבותה של הקריקטורה הפוליטית עלתה: מאמר המערכת של אורי אבנרי היה מאויר בקריקטורה של יוסף בזיל, ובהיעדרו – בקריקטורה מיובאת. במדורים אחרים הרבו לפרסם קריקטורות ממדינות ערב כפי שחייבה האידיאולוגיה של השתלבות במרחב. היחס התומך בקריקטורה של המערכת דבק גם במפרסמים ששילבו קריקטורות ואיורים הומוריסטיים במודעות.
יוסף בזיל (1936-2010) היה קריקטוריסט מזן נדיר – ימני בכל מאודו. כמו חברו בנימין נתניהו גם הוא היה כרוך בזכרו של אחיו, שנהרג על "אלטלנה". הוא החל לפרסם ברומניה בעיתון סאטירי בעריכת אדר דריאן. למרבה הפלא, את הקריקטורות הפוליטיות שלו בארץ פרסם בעיתון שמאלני במשך תשע שנים והביע בדרך כלל את עמדות העורך אורי אבנרי. שני ספריו: תמונות מצב-ספר מצחיק על אירועים עצובים , 2006 ומבחני תוצאה- כל כך עצוב שזה מצחיק 2009
26/05/1965 – "אני מוכן לעמוד בראש!"
פילוג במפא"י: דוד בן-גוריון שמעון פרס, משה דיין ויוסף אלמוגי פורשים ומקימים את רשימת פועלי ישראל (רפ"י). אשכול (א)חובר( לאחדות העבודה (תו) ויוצר את המערך
02/06/1965 – הרוח נלקחה מן המיפרשים
לאחר פרישת בן גוריון, פרס ודיין – נותרה ממשלת המערך ללא הרוח האקטיסיבטית
09/06/1965 – "עד הבחירות יהיה לי הסיפק להסביר לעם…"
במערכת הבחירות לכנסת תוקף דוד בן-גוריון את לוי אשכול, שאותו מינה ליורשו כראש ממשלה
23/06/1965 – בגדי-המלך הישנים
בזיל לא מוצא שום דבר חדש בהתמודדות בין ראש הממשלה לשעבר בן-גוריון לראש הממשלה המכהן לוי אשכול.
28/07/1965 – סכין בגב
במאבק לקראת הבחירות מעביר לוי אשכול חקיקה שבן-גוריון יריבו הנוכחי רצה לחוקק. אשכול מבטל למעשה את הממשל הצבאי שבן-גוריון הקים.
22/09/1965 – לקראת הבאות
האתגרים העומדים בפני לוי אשכול (המערך): בחירות להסתדרות ובחירות לכנסת.
05/10/1965 – דחליל חדש
במערכת הבחירות להסתדרות התמודד המערך עם גח"ל (בגין) ועם רפ"י (בן-גוריון). עכשיו, בבחירות לכנסת היעד להתקפותיו הוא בגין.
10/11/1965 – "בואי ,ניכנס למיטה"
בבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר קיבל המערך 45 מנדטים, הסיעות הדתיות -17, הליברלים העצמאיים –5. לוי אשכול זקוק למפ"ם עם 8 המנדטים שלה
22/12/1965 – ראש הממשלה חזר לעבודתו
לוי אשכול שוחרר מבית החולים "הדסה"והקים קואליציה צרה (מערך+מפד"ל+מפ"ם). אשכול השאיר תיקים פתוחים [משרות שרים בלתי מאוישות] עבור החרדים.
29/12/1965 – "הזדרז! מחכים לי!"
הצגת הממשלה, שנועדה למחר, נדחתה בגלל שפעת שתקפה את לוי אשכול. המשא ומתן הקואליציוני יימשך. מפד"ל ופועלי אגודת ישראל דחו את ההצעות בעניין העבודה בנמל אשדוד בשבת.
16/03/1966- בגדי האזרח החדשים
שר האוצר פנחס ספיר מתחיל בגזירות. תוספת היוקר לא מספיקה למלא את צרכי האזרח
10/08/1966 – תוכנית ספיר
שר האוצר פנחס ספיר הניח על שולחן הממשלה תוכנית כלכלית חדשה לשלוש שנים, שכוללת הקפאת שכר. במאמר "הבלוף" טוען "העולם הזה" שאין חדש ב'תוכנית החדשה'
02/11/1966 – המאור הדועך
אורי אבנרי טוען במאמרו שבמלאת שנה לכהונתו כראש ממשלה, ירדה הפופולריות של לוי אשכול. סקר שהוזמן ע"י המערך נשמר בסוד
05/04/1966 – "אולי זו שן תותבת?"
נמשכים הדיונים על פיחות קרוב על מנת להקטין את הצריכה בארץ ולבלום את האינפלציה
25/04/1967 – "מה נשתנה…"
לוי אשכול בדמות משה החוצה את ים סוף. המיתון והאבטלה הם הגלים המאיימים לכסות את בני ישראל
26/07/1967 – אני מקווה שלא יהיו לנו בעיות מהנישואין הקודמים שלך
במשא ומתן מפא"י -רפ"י חל עיכוב בגלל התנגדות משה דיין (רפ"י) לסעיף שכבר הוסכם עליו בעניין הרכב ההנהגה.
הסרב שלך!
אשכול מצפה שחוסיין ירסן את ארגוני הטרור הפלסטיניים, הפועלים מתוך ירדן לתחום ישראל.
27/12/1967 – חג המולד, 1967
הנשיא ג'ונסון אמר שלארה"ב אין חוזה הגנה הדדי עם ישראל אבל יש לה עניין מיוחד בישראל. מחלקת המדינה מתנגדת למכירת מטוסי קרב לישראל. העניין יבוא להכרעת הנשיא.
03/01/1968 – ללא כותרת
ישראל מבקשת לרכוש מטוסי קרב פנטום מארה"ב. מחלקת המדינה מתנגדת. הנשיא ג'ונסון עדיין לא הכריע.
19/06/1968 – ללא כותרת
לטענת אורי אבנרי, גולדה מאיר הכינה הפיכת מנע נגד משה דיין על מנת לקדם את יגאל אלון.
26/06/1968 – "זה הגבול שהממשלה החליטה עליו!"
חילוקי דעות בממשלה על הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים. הפתרונות האפשריים מתבטאים בהצעה לגבולות בהגדרות שונות. יגאל אלון מציע 'גבולות ביטחון'.
23/10/1968 – "איך אוכלים את זה?"
המלך חוסיין אומר שהוא מוכן לנהל משא ומתן ישיר עם ישראל על הסדר מדיני. ארה"ב מזמינה את הצדדים לנהל את המו"מ בניו יורק. שר החוץ הירדני אומר שישראל תתחייב לסגת מכל השטחים כתנאי למשא ומתן.
30/10/1968 – תקרית סואץ
המצרים פתחו במפתיע בהפגזה ארטילרית לאורך התעלה. 15 חיילים ישראלים נהרגו, 34 נפצעו. צה"ל הגיב באש ארטילרית שהדליקה מאגרי דלק ובתי זיקוק מצריים.
04/12/1968 – מיהו יהודי?
בית המשפט העליון מציע לבטל את ציון הלאום במרשם האוכלוסין. הרבנות הראשית מתכננת כינוס של כל הרבנים להביע חרדה מהדיון בשאלת מיהו יהודי
עוד במגזין
