כ"ט בנובמבר - סיפור לא גמור

יורם א. שמיר והילה זהבי

שנת 1947 הייתה שנה קשה לישוב העברי בארץ ישראל כמו גם לשלטון הבריטי. המאבק של המחתרות, שהתחדש עם תום המלחמה העולמית, החריף בשנה זו. פעולות "טרור", כפי שנקראו אז, הובילו לפעולות תגמול של הבריטים בסולם עולה של אלימות.

בבריטניה שלטה מאז 1945 מפלגת הלייבור שנאבקה במצב כלכלי קשה שהביא לתלות פיננסית ואסטרטגית בארה"ב. נשיא ארה"ב טרומן דרש מבריטניה לקלוט 100,000 פליטים יהודים בארץ ישראל. הבריטים סרבו, הציעו להקים ועדה אנגלו-אמריקאית לבעיית ארץ ישראל, וטרפדו את מסקנותיה. בינתיים התגבר המאבק המזוין נגד שלטון המנדט והתרחבה מאוד ההעפלה. בו בזמן החל תהליך דה-קולוניזציה באימפריה, ובעיקר, בתת היבשת ההודית.

ב-14 בפברואר 1947 החליטה ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לטיפול האו"ם, מתוך הנחה שרעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות לא יתקבל. כעבור 3 חודשים החליטה עצרת האו"ם לשלוח לארץ ישראל וועדת חקירה בינלאומית (אונסקו"פ). הוועדה הגיעה ב-15 ביוני ארצה, שמעה עדים מטעם הממשל הבריטי והישוב העברי (הערבים החרימו), סיירה ופרסמה ב-1 בספטמבר את המלצותיה: לסיים את המנדט הבריטי, לחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ארה"ב ובריה"מ תמכו בהמלצות. כעבור 3 שבועות החליטה הממשלה הבריטית – עוד בטרם הדיון באו"ם – לצאת מארץ ישראל.

בראשית נובמבר החלה העצרת לדון בהמלצות וב-29 נערכה ההצבעה: 33 בעד תוכנית החלוקה, 13 נגד, 10 נמנעו. היהודים קיבלו את ההחלטה, הבריטים קיבלו באי-רצון והערבים התנגדו – ומתנגדים עד עצם היום הזה.

בעיתונות העברית – בזמן אמת

העיתונות העברית ב-1947 סקרה את המאבק של המחתרות בשלטון המנדטורי, את המאבק הבריטי בההעפלה ואת העברת עניין ארץ ישראל לאו"ם. התהליך שהוביל האו"ם נסקר בזמן אמת בכותרות ראשיות, מאמרי פרשנות וקריקטורות.  כעבור שנים הגמידה הכרזת המדינה את החלטת החלוקה והקריקטוריסטים הפנו תשומת לבם לנושאים אחרים.

יורם א. שמיר

בעיתונות הערבית – לאחר זמן

בעיתונים הערביים בשנת 1947 לא מצאנו קריקטורות, אולם שנים לאחר החלטת החלוקה מתייחסים קריקטוריסטים ערבים  להחלטת עצרת האו"ם 181.

הצעת החלוקה וההצבעה באו"ם נתפסות כאחד מהשלבים בנכבה הפלסטינית, לפעמים אפילו כתחילת הנכבה (אם כי יש הרואים את כיבוש פלסטין ע"י הבריטים והסכם סייקס פיקו כתחילת חלוקת פלסטין). התקשורת הפלסטינית רואה ומציגה את 1948 כשנה שבה התחוללה הנכבה ולמעשה ההכרזה על הקמת המדינה "מאפילה" על החלטת החלוקה, וזוכה להתייחסות רבה יותר. יתכן כי הדבר נובע גם משיקולים פוליטיים.

אסף שילוח

 

יוסף רוס, פלסטיין פוסט, 1938.

רעיון החלוקה נולד בוועדת החקירה המלכותית בראשות לורד פיל שקמה ב-1936 בעקבות המרד הערבי הגדול.

יוסף רוס, 30.11.1945.

שבכל דור ודור עומדים עליהם לכלותנו-שר החוץ הבריטי החדש ארנסט בווין מצטרף לרשימה של צוררים שמנסים לחסל את העם היהודי, אבל הנרות "דולקים לעד".

אריה נבון, דבר, 21.2.1947

סיפור בלי מילים-
ממשלת בריטניה (בדמותו של שר החוץ בווין) מחליטה להעביר את עניין ארץ ישראל לאו"ם.

אדם שליין, הבקר [הבוקר], 21.2.1947.

בעיית ארץ ישראל-שר החוץ הבריטי מעביר את עניין א"י לאו"ם.

 

אריה נבון, דבר, 28.2.1947.

הוא מפריע לפתרון-נשיא ארה"ב טרומן דורש מהבריטים לקלוט בארץ ישראל 100 אלף פליטים יהודים עקורים. בווין מחביא את ההתחיבויות של בריטניה כלפי העם היהודי.

אריה נבון, דבר, 9.5.1947.

או"ם או"ם או"ם-בדיוני ועדת האו"ם מוטלות – על פי אריה נבון – מגבלות על נציגי הישוב היהודי

HERZ

דבר, 18/06/1947

אין דבר, ציודנו הפעם רב יותר-ועדת החקירה מטעם האו"ם מגיעה ארצה לאחר מספר ועדות חקירה

אריה נבון, דבר, 20.6.1947.

עדות בדלתיים סגורות-נציגי שלטון המנדט מעידים בדלתיים סגורות בפני ועדת האו"ם לארץ ישראל. נציגי הסוכנות מעידים בפומבי. הערבים מחרימים

אדם שליין, הבקר [הבוקר], 20.6.1947.

עדות בדלתיים סגורות-ועדת האו"ם לעניין א"י שמעה את נציגי שלטון המנדט בדלתיים סגורות. נציגי הסוכנות היהודית העידו בפומבי.

אדם שליין, הבקר [הבוקר], 27.6.1947.

בן- גוריון מבקר פליטה שילדה שלישיה-בעדותו לפני ועדת האו"ם אמר בן-גוריון שלא נסכים להיות מיעוט בא"י.

אריה נבון, דבר, 23.9.1947.

מלחמת עצבים-בדיונים באו"ם מעמידים הבריטים פנים כאילו הם רוצים לפנות כוחותיהם מארץ ישראל.

David Low, Evening Standard,26.9.1947

האם מישהו אמר "כוח בינלאומי"?-בדיונים על ביצוע החלוקה, מחפשים תחליף לצבא הבריטי שיעזוב את ארץ ישראל.

יוסף בס, הארץ, 24.10.1947.

שוטרים פוטרו לאחר רצח יהודים-סיום המנדט מתקרב ואיתו פינוי המשטרה והצבא הבריטים מארץ ישראל.


 

יוסף בס, הארץ, 07.11.1947.

מכירה כללית-הבריטים מתכננים להשאיר בידיהם את חיפה עד השלב האחרון של הפינוי מהארץ 

אדם שליין, הבקר [הבוקר]14.11.1947.

עוד לפני החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי, מציע שר החוץ בווין לראש הממשלה אטלי להסתלק מא"י ב-1 במאי 48

אדם שליין, הבקר [הבוקר]21.11.1947.

פינוי נוסח פלשתינה (א"י)-סיום המנדט באופק. עכשיו דנים בפינוי הכוחות הבריטיים מארץ ישראל.

יוסף בס,  הארץ, 21.11.1947.

הימים הללו-הישוב העברי עוקב יום יום אחר המאבק לגייס קולות בעצרת האו"ם לתמיכה בהחלטת החלוקה.

אדם שליין, הבקר [הבוקר],  28.11.1947.

ציד קולות-יום לפני ההצבעה בעצרת האו"ם על הצעת החלוקה: משה שרתוק (לימים, שרת) מוביל את המאמץ הציוני לגיוס קולות  לתמוך בהצעה.

יוסף בס, הארץ, 28.11.1947.

הימים הללו-ההצבעה בעצרת האו"ם בלייק סקסס מועברת ברדיו. המתח בישוב מגיע לשיאו.

אריה נבון, דבר, 30/10/1947.

מפת החלוקה- בעוד משה שרתוק מוביל את המאבק לקראת עצרת האו"ם ב-לייק סאקסס, בארץ נערכים. מאבקים בין המפלגות ובתוך המפלגות.

אריה נבון, דבר, 

05/12/1947

יומן המדינה העברית-לאחר חגיגות כ"ט בנובמבר, החל המאבק בפורעים הערבים. מחר ייפתחו שערי הארץ לעלייה חופשית.

אדם שליין, הבקר [הבוקר], 5.12.1947.

ההתקפות של הערבים החלו למחרת כ"ט בנובמבר. השלטון הבריטי עסוק בבלימת העליה.

אדם שליין, הבקר [הבוקר], 12.12.1947.

לוח הזמנים-שלטון המנדט הכין תכנית מפורטת לפינוי אזרחים וחיילים בריטיים מא"י במצב הבטחוני המעורער בארץ.

יוסף רוס, הספר UNSCOP, 1947.

אמיל סנדסטרום, יו"ר הועדה של האו"ם-חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לארץ ישראל היו נציגי 11 מדינות 'ניטרליות'. סנדסטרום, יושב ראש הוועדה, היה שופט בית המשפט העליון של שוודיה. עיקר המלצותיה אומצו ע"י עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947.

יוסף רוס, הספר UNSCOP, 1947.

חיים ויצמן יו"ר ההסתדרות הציונית הוא ראשון העדים היהודים בוועדת האו"ם לארץ ישראל-העדים מטעם הישוב העברי העידו בפומבי ודבריהם פורסמו במלואם בעיתונות. נציגי המנדט העידו בדלתיים סגורות. הערבים החרימו את הוועדה.

יוסף רוס, הספר UNSCOP, 1947.

דוד בן-גוריון יו"ר הסוכנות היהודית נושא נאום בפני וועדת האו"ם

יוסף רוס, הספר UNSCOP, 1947.

משה שרתוק [לימים, שרת], ראש מחלקה המדינית של הסוכנות, מעיד בפני וועדת האו"ם-שרתוק מוביל את הקמפיין של התנועה הציונית לגייס תמיכת מדינות בהחלטת החלוקה.


יוסף רוס, ג'רוזלם פוסט, 1948.

הדרך למדינה-משמאל –ממשה רבנו עד בלפור והרצל. מימין - הצוררים לדורותיהם עד היטלר ובווין.

יוסף רוס, מעריב,29.11.1948.

התאריך השנוא עליו ביותר-שר החוץ ארנסט בווין יזם את העברת עניין א"י לאו"ם בתקווה שבכל הסדר עתידי תהיה לבריטניה מאחז בארץ. ב-כ"ט בנובמבר הוא התבדה.


אמן לא ידוע, 29.11.2008, היומון הממסדי הסורי תשרין 

פלסטינים הנושאים את דגל השיבה חוזרים לירושלים באמצעות נשק.

יעקב קירשן, Dry Bones Blog, 27/10/2010

מר היסטוריה מסביר-בשנת 1947 קרא האו"ם לחלק את א"י למדינה יהודית ולמדינה ערבית. הערבים שללו מדינה יהודית ובשנת 2010 קרא נתניהו לפיתרון של שתי מדינות. הערבים שללו מדינה יהודית.


אמן לא ידוע, 29.11.2011אל-איאם .

יום ההזדהות עם העם הפלסטיני- (בהתאם להחלטת האו"ם, יום ההזדהות עם העם הפלסטיני נקבע ב-29.11).

אמן לא ידוע, אל-איאם, 29/11/2012

לא נקבל פחות ממנה.

 אמן לא ידוע, 29.11.2014, טייבה נט – אתר חדשות מקומי בטייבה 

החלטת חלוקת פלסטין. 29.11.1947 -החלטת 181 קורעת את פלסטין.

 אמן לא ידוע, 29.11.2017, העיתון פלסטין (נחשב לאחד העיתונים הפופולאריים בשטחים).

יום הזיכרון לחלוקת פלסטין.

אמן לא ידוע,  אל-איאם ,30/11/2014.

טחנות רוח-תאריך הפרסום מקשר בין החלטת החלוקה לבין התחושות השליליות כלפי האו"ם וכלפי ההחלטה.

אמן לא ידוע,אל-ספיר, לבנון , 2014 נובמבר.

החלטת החלוקה -החלטת האו"ם לא רק חילקה את ארץ ישראל, אלא גם את העם הפלסטיני, חלקו נשאר בארץ וחלקו הפך לפליטים.


אמן לא ידוע, 28.11.2015.

פלסטין השלמה "אתמול" (מצד ימין) לעומת פלסטין המחולקת כיום-הקריקטורה צורפה לכתבה על החלטת החלוקה, המציגה את ההחלטה כזו ש"ששברה את גבו של העם הפלסטיני והביאו להגירתו ולהשתלטות הציונית על 77% משטח פלסטין המנדטורית".

אמן לא ידוע, 29.11.2015, עיתון אל-קדס הפלסטיני (אחד מהעיתונים הנפוצים בשטחים, נוטה לרש"פ).

68 שנים להחלטת החלוקה! פלסטין לא קיבלה את החלק (שלה).

אמן לא ידוע, 29.11.2015, סוה"י ערב סולא ברס  (מגדירה את עצמה כסוכנות ידיעות פלסטינית מצרית.

הצעת החלוקה – פיגיון הרעל ותחילת עידן/תקופת ההגירה.

אמן לא ידוע, אל-ת'רוה אל -יום, מצרים, 29.11.2016. 

"שבים" אנחנו עוד נחזור - המפתח לבית שננטש והתקווה לשוב אליו



אמן לא ידוע, 29.11.2016, פלסטין.

בכותרת למעלה – יום הזכרון לחלוקת פלסטין.

על הסכין – הכיבוש. שאר חלקי האולר אנחנו.

חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שישי ושבת בבוקר במוזיאון
סיור מודרך בשעה 11:30 ו- 13:30 ובשעה 12:30 פעילות בהנחיית צוות ההדרכה של המוזיאון.
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין