מן הארכיון - חשיפה ראשונה לקריקטוריסט יוסף רוס

מאת: הילה זהבי ואביהו אגוזי

יוסף רוס 1991-1911


נולד באנטוורפן, בלגיה. מעולם לא רכש השכלה פורמאלית בציור או באמנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין עד עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933. עם חזרתו לבלגיה היה פעיל בתנועה ציונית. ב-1935 עלה ארצה עם רעייתו. בארץ פתח משרד פרסום ובמקביל החל בציור רישומים מהתיאטרון, רישומים של אנשים ידועים וצייר קריקטורות פוליטיות. רוס נחשב בזמנו לאחד הקריקטוריסטים הפעילים ביותר. עבודותיו התפרסמו במרבית העיתונים היומיים, ביניהם: 'דבר' 'הארץ', 'פלסטיין פוסט' (לימים 'ג'רוסלם פוסט'), 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ו'דור'. רוס פרסם שלושה ספרי קריקטורות: '30 שנה מחיי ישראל', 'התזמורת הפילהרמונית 1966-1936' ו'אוסקו"פ ירושלים 1947'.


ועדת אונסקו"פ



באפריל 1947 החליט המושב המיוחד של העצרת הכללית של האו''ם למנות ועדה מיוחדת UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine), שתחקור את הרקע למצב בארץ ישראל ותמליץ על עתיד ארץ ישראל לאו"ם.הועדה הורכבה מ-11 נציגי מדינות חברות, אך נציגי המעצמות, מדינות ערב ונציג בריטי לא היו ביניהם.

מבין 11 חברי הועדה

(מימין לשמאל)

 

       

 

אמיל סנדסטרום (A. E. Sandstroem) ,
נשיא בית המשפט העליון של שוודיה, יו"ר הועדה. מבין השבעה שתמכו בתכנית החלוקה לשתי מדינות עצמאיות עם מערכת כלכלית משותפת שהייתה אהודה על המנהיגות הציונית.

ד"ר חורחה גרסיה גרנדוס (Dr. Garcia Granados),
שגריר גואטמלה באו"ם וחבר ועדה. היה בין השבעה שתמכו בתכנית החלוקה.

מר נסרולה אנטזאם (Nasrollah Entezam),
הנציג מאירן, היה בין שלושת התומכים בהמלצת המיעוט להקמת מדינה דו-לאומית פדראלית שתהיה כפופה להחלטות הממשלה המרכזית. המלצה זו נדחתה הן ע"י היהודים והן ע"י הערבים.


מאנשי המזכירות ומנהלת הועדה:


ד"ר ראלף באנץ' (Dr. R. J. Bunche).

בשנת 1947 נתמנה כעוזר לועדת אונסקו"פ, ולאחר מכן מונה כמתווך בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות. ב- 1949 ניהל את המשא ומתן בין נציגי ישראל לנציגי מדינות ערב ברודוס, שהביא לבסוף לחתימת הסכמי שביתת הנשק. זכה להערכת שני הצדדים ובשנת 1950 הוענק לו פרס נובל לשלום.



רבותי העיתונות

את עבודת הועדה ליוו 200 עיתונאים מעשרים מדינות וביניהם עיתונאים ונציגי סוכנויות ידיעות, מארה"ב, סין וארץ ישראל.

                

            

(מימין) מר ג'ורג' סימונאידס (George Symeonides),
קצין העיתונות מטעם הועדה

(משמאל) ד"ר עזריאל קרליבך,
עיתונאי ופובליציסט מארץ ישראל, שימש עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר מייסדו ועורכו הראשון של העיתון "ידיעות מעריב" (לימים "מעריב").

ומר Berl Coralnik,
נציג סוכנות הידיעות הסלובנית STA:
Slovenska Tiskovna Agencija (Slovenian Press Agency)z



נציגי היישוב היהודי שהופיעו בפני הועדה


ד"ר חיים ויצמן

על רקע מדיניותה העוינת של הממשלה הבריטית כלפי היישוב, גייס ויצמן את דעת הקהל בארה"ב ופנה לנשיא ארצות הברית, הארי טרומן, בבקשה להפעיל את השפעתו. מהלך זה הוביל בסופו של דבר לתמיכת ארצות הברית בתוכנית החלוקה שהציעה ועדת אונסקו"פ, ועדת האו"ם לשאלת ארץ-ישראל.




דוד בן גוריון – יו"ר הסוכנות היהודית

הוביל את המוסדות הרשמיים של היישוב ושל התנועה הציונית במאבק למען קבלת תוכנית החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית על ידי האו"ם (המלצת ועדת אונסקו"פ והחלטת העצרת הכללית ב-כ"ט בנובמבר 1947).



 

משה שרתוק (שרת) – ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית

ייצג את עמדת הנהגת היישוב בועדות החקירה השונות לענייני ארץ ישראל, כולל בועדת אונסקו"פ, ופעל רבות באו"ם לאישור תוכנית החלוקה, שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947.


אבא אבן - שליח מטעם הסוכנות היהודית

שימש כיועץ מטעם הסוכנות היהודית בעת הדיונים עם האו"ם על תוכנית החלוקה. פעל יחד עם משה שרת לאישור תוכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947.



הספר: UNSCOP מאת (יוסף רוס) ROSS ירושלים , 1947, בהוצאת MAFIL

The book

בעת ביקורו של יוסף רוס בלונדון ב-1947 הוא הראה לחברי ההסתדרות הציונית את האיורים שצייר במהלך עבודת אונסקו"פ בארץ. הוצע לו לפרסם אותם למינויים באנגליה כמזכרת מביקור הועדה בארץ ישראל. עבור 2 לי"ש המנויים יקבלו ספר איורים בצבעי פסטל. במקביל הודפסה מהדורה בשחור לבן למכירה לקהל הרחב בהדפסה מעולה ועל נייר מאיכות טובה. להדפסת הספרים נבחר דפוס 'מפעיל' בתל אביב מאחר שברשותו הייתה מכונת דפוס חדישה מולטיליט להדפסת אופסט מתוצרת ארה"ב, כשהאיורים הוכנו בידי רוס על לוחות מתכת.

הספר מכיל קריקטורות נדירות של כל חברי ועדת אונסקו"פ, ממלאי מקומם, אנשי מזכירות הועדה (מטעם האו"ם), נציגים מהעיתונאים וחלק מהנציגים היהודים שהופיעו בפני הועדה.
רוס קיבל את האוטוגרפים של כל האורחים מחו"ל המופיעים באיורים.

אודות אונסקו"פ

הועדה פעלה במשך חודשיים וחצי 31.8-15.6.1947. בארץ ביקרה מ-20.7-15.6.1947. הועדה פגשה את נציגי הממשל הבריטי, את נציגי היישוב היהודי על כל פלגיו, כולל נציגי המחרות ה'הגנה' ואצ"ל. ראוי לציין שהם אינם מופיעים בספר כנראה ומאחר והיו עדיין חברי מחתרת מבוקשים על ידי הבריטים: מנחם בגין, שמואל כץ וחיים לנדאו. במהלך שהותה ביקרה הועדה במוסדות וביישובים יהודים וערבים.

במהלך שהות הועדה בארץ התרחש אירוע שהסעיר את היישוב היהודי, פרשת תפיסתה של הגדולה באניות המעפילים 'יציאת אירופה' 'אקסודוס', כשעל סיפונה 4,500 נפשת. בניגוד למדיניות הבריטים לגירוש מעפילים למחנות בקפריסין הוחלט לגרש את נוסעי
האונייה לצרפת. כשסירבו המעפילים לרדת שם הובלו המגורשים למחנות עקורים בגרמניה.

הערבים בא"י סרבו לשתף פעולה, והועד הערבי העליון החרים את הועדה אבל דרש שהאו"ם יעניק מיד עצמאות לא"י. לכן, את עדויות הערבים גבתה הועדה בעת ביקורה בלבנון, בסוריה ובעבר הירדן. עדויות נוספות נגבו במחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. בארה"ב שמעה הועדה עדויות מנציגים התנועות הציוניות.

ב-31.8.1947 הגישה הועדה את המלצותיה פה אחד לביטול המנדט הבריטי אחרי תקופת מעבר, שלאחריה תופקד האחריות לשלטון בידי האו"ם, ובהמשך תוענק עצמאות לשתי מדינות עצמאיות:

מדינה ערבית שתכלול את הגליל המערבי, את הרי השומרון, את הרי יהודה ואת שפלת החוף הדרומית עד גבול מצרים, ובשטחה יתגוררו 725,000 ערבים ו-10,000 יהודים.

מדינה יהודית שתכלול את הגליל המזרחי, את עמק יזרעאל, את רוב שפלת החוף ואת כל נפת באר-שבע, ובשטחה יתגוררו כ-500,000 יהודים וכ-410,000 ערבים.

ירושלים ובית לחם יוותרו אזור נפרד ונטרלי בחסות משטר נאמנות של האו"ם. בתחום ערים אלו יתגוררו כ-100,000 יהודים וכ-105,000 ערבים.

החלטת זו התקבלה ברוב של שבעה נציגים, שלושה התנגדו ואחד נמנע.

הנהגת היישוב היהודי הסכימה להצעה זו מאחר והיא הייתה ה'נדיבה' ביותר מבין כל הצעות החלוקה של הוועדות השונות שפעלו במתחילת השלטון המנדט הבריטי ועד לאותה עת.

החלטת עצרת האו"ם ב-כ"ט בנובמבר 1947: התכנית עם תיקונים טריטוריאליים מסוימים שנעשו בתוכנית המקורית שהוצעה על ידי אונסקו"פ, אושרה בעצרת הכללית של האו"ם ב- 29 בנובמבר 1947 כהחלטה 181(II). ההצעה זכתה ברוב. המנדט הבריטי הסתיים ביום 15 במאי 1948 עם עזיבתם את הארץ.

הממשלה הבריטית הופתעה מהחלטת עצרת האו"ם כפי שרוס צייר 29 פחות 11 (חודש נובמבר) עם ישראל (47) = חי ,היה לתאריך השנוא ביותר על שר החוץ הבריטי ארנסט בווין.



קריקטורה של רוס, שפורסמה בעיתון 'מעריב' ב-29 בנובמבר 1947

 

חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שישי ושבת בבוקר במוזיאון
סיור מודרך בשעה 11:30 ו- 13:30 ובשעה 12:30 פעילות בהנחיית צוות ההדרכה של המוזיאון.
חנוכה במוזיאון
בחג החנוכה יתקיימו סיורים מודרכים וסדנאות יוצר
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין