יום העצמאות ה-73 - מן הארכיון

הילה זהבי ומתנדבי הארכיון

לרגל יום העצמאות ה – 73 בחרנו לתת הצצה לקריקטורות מאוסף הארכיון, שפורסמו בעיתונות סביב ימי העצמאות מראשית המדינה. הפעם, הקריקטורות מלוות במילים של מתנדבי הארכיון, שחלקו את נקודת מבטם האישית על הקריקטורה אותה בחרו.

תחת ידי המתנדבים הנאמנות זוכים אוספי הארכיון לטיפול ולמחקר. בזכות מיומנותם ומסירותם נוצר ומתפתח במוזיאון בחולון אוסף לאומי של סאטירה חזותית. הישגי הארכיון לא היו אפשריים לולא 20 המתנדבים המחויבים וצמאי הדעת, שרואים בהתנדבותם משימה לאומית בתחום התרבות והמורשת הישראלית.

ביום העצמאות הזה בחרנו להכיר ולהוקיר תודה לכל צוות המתנדבות והמתנדבים.

קריקטורה של זאב (יעקב פרקש), 20/04/1999 פורסמה בעיתון הארץ.

הקריקטורה דנה בסמיכות של יום הזיכרון ליום העצמאות, שהרעיון מאחוריו הוא לתת ביטוי לסימבוליות של "במותם ציוו לנו את החיים".

כל שנה מתחדש הדיון בדבר הצורך להפריד בין הימים האלה כפי שנהוג בארצות שונות בעולם (למשל ארה"ב). בעיקר נשמע קולן של המשפחות השכולות אשר נאלצות לשלב בין הכאב והשכול לבין החגיגות של יום העצמאות. 

לי באופן אישי נראה שיש צורך להפריד בין שני הימים כדי לאפשר למשפחות להתאבל ולשמוח, כשיום אחד לא צמוד למשנהו. 

הדיון חוזר בכל שנה אבל לא נראה שמישהו עד היום הרים את הכפפה והקשיב לצורך האמתי של המשפחות השכולות, וחבל....

חיה נבו

אריה נבון, פורסם בעיתון 'דבר'  15/05/1959

כותרת העיתון:  תמיד אותה טענה: איננו יודעים לשמוח!

אופן חגיגות יום העצמאות, כמו חגיגות יתר חגי ישראל, היה נושא שנוי במחלוקת - ואיך שלא חגגו אותו - נמצאו מקטרגים.  ב-1959, חג העצמאות ה-11, נערך מצעד צבאי, שהתקיים דרך קבע, עד להפסקתו לאחר 25 שנים. עד לחג ה-11 לעצמאות ליוו את המצעד הערות והשגות מרובות, והוא שינה את פניו ואת מיקומו כל שנה. קודם לחג נתפרסמו רשימות שעסקו במהותו של החג וכיצד יש לחגוג אותו. מסתבר שגם לאחר שהמוני חוגגים מלאו את הרחובות - נמצאו המקטרגים. ואולי יש בכך רמז לאופיו של [חלק] מהעם.

אמנון כספי

דחליל- שבועון סטירי (שהוקם ביוזמתו של זאב) מס' 11 הוצאה מיוחדת ליום העצמאות תשי"ג.

מצעד ראשון בחיפה (יום העצמאות  ה-5) שנת 1953. מצד אחד הים, מצד שני הכרמל וברקע בתי הזיקוק. הקריקטורה מתארת את מדרג ההתפתחות: מהקמת המדינה (הכרזת העצמאות) בשנים הראשונות, לחשיבות הביטחון שהודגשה, ובהמשך התעשייה והחקלאות שהפכו לדומיננטיות במדינה.

חיפה עיר הפועלים מקבלת בשמחה את צה"ל!

 

אלעזר פרידמן

זאב (יעקב פרקש). זוהי קריקטורה עם דילמה ידועה בין הבחירה ליהנות מאוכל ובין הרצון לרזות על מנת להראות טוב יותר.

הקריקטורה מקרינה לדילמה של יצחק רבין (כראש הממשלה) בין הרצון הביטחוני שלו להחזיק בשטחים כבושים נרחבים, ובין הרצון לקדם את המשא ומתן לשלום, ולמסור שטחים.

שלום מור

קריקטורה של זאב 28/03/1968, פורסמה בעיתון הארץ.

הטלויזיה הישראלית נחנכה בסמיכות ליום העצמאות 1968, וכך התאפשר להעביר בה את השידור הראשון של מצעד צה"ל שנערך בירושלים בשנה זו. הסגל הדיפלומטי החליט להחרים את המצעד שהתקיים בירושלים, בגלל הרגישות שבקיום מצעד מסוג זה בעיר לאחר מלחמת ששת הימים.

דוד מרגלית

קריקטורה של פרידל שטרן, תחת הכותרת – "ותחזינה עינינו במיצעד..." (על משקל "ותחזינה עינינו בשובך מציון") מתארת את ההתרגשות הגדולה שאחזה בעם ישראל מקטן ועד גדול, מצעיר ועד זקן, כאשר הגיע לעירם אחד ממצעדי יום העצמאות, בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

קריקטורה זו מרגשת אותי במיוחד, כי היא מזכירה לי את עצמי כילדה בת 13 כשהשתתפתי עם משפחתי במצעד החגיגי שהתקיים בעירי חיפה, בשנת 1966. האירוע היה כל כך מרגש ומעורר גאווה, שכבר כמה שבועות לפני החג חיכינו לו בהתרגשות רבה. וכך, אני משערת, הייתה התחושה בין החוגגים בכל מקום בארץ בו התקיים המיצעד. כילדה חשתי שימחה וגאווה עצומה ואת ההתרגשות הזו, מצליחה פרידל להעביר בקריקטורה הזו.

פרידל שטרן, נולדה בלייפציג, גרמניה בשנת 1917 וכבר שם למדה אמנות ורישום. היא עלתה לישראל ב-1936 ולמדה בירושלים עיצוב ואמנות ב"בצלאל".

פרידל הייתה קריקטוריסטית, מעצבת גרפית, עיתונאית , מורה לאמנות ישראלית , ומחלוצות תחום הקריקטורה בישראל. הקריקטורות שיצרה, שעסקו בחיי היום-יום, הציגו את ישראל מנקודת מבט הומוריסטית וביקורתית. על יצירתה זכתה בשנת 2004  בפרס דוש לקריקטורה.

יעל לב-רן לבנטל

יוסף רוס (1911-1991), רוזנברג במקור,  יליד אנטוורפן שגדל באמסטרדם. בשנה השלישית ללימודי רפואה בברלין סולק בגלל שצייר קריקטורות על המורים.

עלה ארצה ב-1935 ופרסם קריקטורות פוליטיות ודיוקנים של כל מי ומה בישוב (חתם 'רוס'). רוס פרסם בעיתונים ציוניים בארה"ב קריקטורות אנטי בריטיות שנפסלו ע"י הצנזורה. אצרתי 3 תערוכות שלו: במוזיאון הקריקטורה, בהיכל התרבות ובאתר של מכון ז'בוטינסקי.

בקריקטורה: לרגל יום העצמאות הראשון, קבלת פנים לסגל הדיפלומטי מטעם ראש הממשלה דוד בן-גוריון. אפשר לזהות (משמאל) את השגריר האמריקאי הראשון בישראל ג'יימס מקדונלד, שמונה ע"י הנשיא טרומן.

בנימה אישית – הייתי אז בן 8 ואני זוכר את תחושת הגאווה כאשר קראתי בעיתון על מדינות שהכירו בישראל ועל שגרירים שהגישו את כתב האמנה שלהם לנשיא ויצמן.

יורם א. שמיר

לקראת יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, פירסם הקריקטוריסט יוסף רוס (רוזנברג) את הקריקטורה הזאת בעיתון ''הצופה'' מ-4/5/1949. נראות בה שלוש דמויות של ישראלים: חרדי האוחז בידו את מגילת העצמאות, לוחם ופועל ישראלים העומדים על במה ועליה הפסוק מתהילים קי''ח כ''ד:''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו''. מעליהם מתנוססים סמל המדינה שעוצב בידי האחים גבריאל ומקסים שמיר ואושר רשמית ב-10/2/1949, ודגל ישראל שקיבל מעמד רשמי ב-28/10/1948. 

שמואל מירום

קריקטורה של בזיל יוסף, פורסמה בעיתון 'כותרת ראשית' ב-05/05/1965.

'חלום ליל עצמאות': בזיל לועג למנהיגים שמדברים כל שנה על שלום עם הערבים.

הכותרת "יום העצמאות תש..", מבלי לציין את השנה הספציפית, מראה שהמנהיגים חוזרים כל שנה על אותן קלישאות מבלי להתכוון לכך.

אבשלום אפטר

שמואל כץ (1926 - 2010) היה צייר, מאייר וקריקטוריסט ישראלי. ציוריו ואיוריו התאפיינו בקו קליל ובהומור. בשנים הראשונות לקום המדינה פירסם קריקטורות ואיורים מחיי חיילי צה"ל בעיתונים "במחנה", "דבר השבוע" ו"על המשמר".

במהלך מבצע סיני, 1956, גוייס לצה"ל כשרטט-מפות, ובהמשך הפך לצייר צבאי שליווה, ביחד עם הסופר משה שמיר, את הלוחמים לחזית.

מבקר האמנות, ד"ר חיים גמזו, כינה את שמואל כץ: "פייטן הציפורן וליריקן המכחול".

לרגל 20 שנה למדינת ישראל התפרסמו בעיתון 'על המשמר' 20 קריקטורות – קריקטורה לכל שנה 1948-1968.

שמואל כץ נותן ביטוי בקריקטורה זו למלחמת קדש כאירוע המשמעותי והבולט של שנת 1956.לקראת חודש אוקטובר החלו השמים להתקדר מעל ישראל. איומים נשמעו מצד 3 משכנותיה העויינות - מצרים סוריה וירדן שהקימו פיקוד צבאי משותף. צבא עירק חנה בגבול ירדן. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון, התריע כי האו"ם חסר אונים באשר למניעת טרור ומלחמת גרילה נגד ישראל בגבולה עם מצרים. האו"ם גם לא נקט כל אמצעי להבטיח חופש-שיט בתעלת סואץ ובמיצרי אילת. לאחר מהלכים פרלמנטריים, ומדיניים, הוחלט כי החל מבוקר 30.10.56 יפשוט צה"ל לחצי האי סיני. שבעה ימים לאחר התחלת הפשיטה, נמצא בידי צה"ל כל חצי האי סיני, וכל רצועת עזה.

אירוע טראומטי  ביחסי יהודים-ערבים שהשפעתו ניכרה שנים רבות לאחר מכן ,וגרם זעזוע עמוק במדינת ישראל ,אירע ב - 29.10.56 : שוטרי משמר הגבול טבחו והרגו 43 מתושבי כפר קאסם בשובם מהעבודה לביתם.

גינויים ומחאות נשמעו מכל עבר. המשורר נתן אלתרמן כתב ב"טור השבועי" שלו ב - 7.12.56 : "לא תיתכן חברת אנוש אשר מקרה כזה לא יחרידנה כסיוט".

דורון סוסליק


דורון סוסליק, המתנדב במוזיאון, כותב עליו ועל עבודת המתנדבים הגימלאים בו

 

חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שבת בבוקר במוזיאון
סדנה וסיור מודרך בשבת
סיור פרטי לקבוצות במוזיאון
תמיד רצית סיור פרטי במוזיאון?
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין