דן גלברט / משפחת ישראל – THE FAMILY OF ISRAEL

מאוסף הדי אור "בן גוריון עשר - היסטוריה ישראלית על המדף"

 

ברשותי ספרון קטן שנראה כספרון ילדים באנגלית עם קריקטורות בשחור לבן שובת עין ומלבבות ובעיקר לטעמי. הספרון באנגלית ושמו THE FAMILY OF ISRAEL. המוציא לאור הוא ליאון המדפיס שהדפיס רבים מפריטי האספנות שברשותי, הסופר דן גילברט ושנעזר בידו של מיכאל אלקין. החלטתי כי הגיע הזמן לחשוף ולהוציא מתהום הנשיה ספר זה שיצא בשנת העשור למדינה.

 

ספר קטן זה יצא לאור לרגל השנה העשירית של ישראל. הספר כפי שכתבתי קודם, נראה במבט ראשון כספר ציורים לילדים אך בבדיקה מקרוב מתברר כי הוא מיועד בעיקר למבוגרים (למרות שילד בתיכון בעל ידע באנגלית יוכל לקרוא את הספר אבל אני לא משוכנע שיהנה ממנו למרות שבביקורות על הספר מצויין כי גם הילדים יכולים להנות מהספר וגם להפיק תועלת ממנו).

 

המחבר, דן גלברט, מגדיר את מדינת ישראל כילד קטן שמציג את ההשגים שלו ביום השנה העשירי. "הילד" מספר על "ביתו" - ישראל - ו"משפחתו "- העם היהודי. קבוצות מהגרים וטיפוסים יהודיים שונים (כגון, כנראה, יהודה המכבי, חסיד, פועל, חקלאי, אציל, סוחר ואפילו פלחמניק שמשקיף מהצד ומלווה את הספר במספר דפים רב ועוד) מסמלים את משפחתו של הילד בן העשר וקרובי משפחתו הקרובים ביותר, כמו כן התיחסותו למדינות ערב הוא לא בחיוב ולמרות כל זאת הוא רוצה לחיות איתם בשלום (בל נשכח שהספר יצא לאחר מלחמת סיני). בסך הכל הכתיבה והציורים הם בדרך כלל קלילים ונעימים, למעט האיורים הקשורים במחנות הריכוז ומלחמת השחרור. איוריו של מייקל אלקינס במקומות רבים נראים פשוטים כציורי ילדים, אולם בבחינה מדוקדקת הם גאוניים וראויים למחקר מעמיק, בו מופיעים מספר פרטים וסמלים נסתרים שלא נראים בעין במבט ראשון. הספר, לדעתי, מומלץ מאוד לכל מי שרוצה הכרה מחדש מהנה ומבדרת של ההיסטוריה העשירה של מדינת ישראל הצעירה שהיא בגיל עשר בספר זה (ווואוו כבר עברו שישים שנה !!!!).

 

לעומת זאת בכתבה בעיתון "הארץ" מיום שישי 4 ליולי 1958 הכתבה קצת פחות אוהדת ממה שאני וכתבות אחרות מדברות ומתיחסות על הספר. "לכאורה ספרון זה הוא אוסף קריקטורות אך למעשה זהו ספרון תעמולה / הסבר לתיירים. ניתנת בו סקירה על יסוד המדינה על טיבה ועל אורחותיה. הסקירה היא מעודדת בחינה "הבט אחורה ותיהיה מבסוט". הרישומים נעשו ביד אמונה אך הם וההומור שבהם, מיכאניים. עיקרו של הומור זה הוא בכך שכל הטיפוסים מחייכים. מובן שאין הם מחייכים סתם אלא מתוך סיפוק עצמי, סיפוק מן המדינה, ואין ספק שזוהי סיבה מספקת לחייך. במרכז הספר עומדת דמותו של הילד "ישראל", המסמל את המדינה בת העשר....".

ובכמה מילים על העוסקים במלאכה של הוצאת ספר זה. הוצאה לאור  "ליאון המדפיס" היתה שייכת ליחיאל מקס ליאון. ליאון הוא נצר למשפחת דפסים מגרמניה שהדפיסה עוד מהמאה ה-18 ספרים עבריים רבים. הוא היה בעל ידע רב בנושא דפוס והפקה עוד הרבה לפני שהגיע לארץ בשנת 1933. עד יום מותו בשנת 1959 הוא היה המו"ל העיקרי בארץ ישראל שהוציא בעיקר ספרי צילומים, לוחות שנה רבים עבור קרן היסוד, אשר בלוחות אלו שמה לה מטרה להאדיר את המפעל ההתישבותי בארץ ולהיות שופר ותעמולה כלפי התושבים בארץ והן להראות ליהודי הגולה את הפנים המתחדשות והטובות בישראל, שנות טובות עם נופך ציוני נלהב, ספרים ועוד. במאמר מוסגר אוסיף ואומר כי באוספי השונים יש לי רבים וטובים מהפריטים שהיה מעורב בהוצאתם לאור במשך השנים. יחיאל מקס ליאון בהחלט חולל מהפכה בתעשיית הדפוס בארץ ישראל. בית הדפוס וההוצאה לאור המשיכו לפעול עוד זמן מה לאחר פטירתו. על מצבתו בנחלת יצחק נכתב "הצניע לכת".

דן גלברט (או גילברט) נולד ב-1918 בהמבורג בגרמניה להורים ממוצא פולני. עלה לארץ בשנת 1941. אחיו נרצח בגטו ורשה אמו נרצחה בטרבלינקה. הוא השתקע בקיבוץ אלונים ועסק בפרסום, בספרים, תצוגות, קריקטורות ואיורים, ציור, עיצוב גרפי ולוגויים וכן בפעילויות ציבוריות שונות ועוד. ב-1943 נשלח לטהרן במסגרת נסיון לעליית ילדים משם (כפי שעשה בפולין בחוות הכשרה לילדים ואירגן את עלייתה ארצה). ב-1947 נבחר להנהלת הקיבוץ. עיצב עבור משרד התיירות הישראלי בארץ ובעולם כרזות וחומר פירסומי, עבור חברת אל על, עיצב את הביתן הישראלי ביריד העולם בשנת 1958 בבריסל, היה המעצב הראשי של תערוכת הקיבוץ, עיצב את סמל תערוכת העשור של המדינה, הוציא ספרי קריקטורות, היה המעצב הראשי של חברת כור, וכן עיצב מספר תערוכות והצגות. ב-1962 התמנה כיועץ גרפי לתיאטרון חיפה ובשנת 1985 התמנה להיות נשיא אגודת הגרפיקאים. נפטר בשנת 2000.

לגבי השלישי בחבורה, מיכאל אלקין שדן נותן לו קרדיט בתחילת הספר שמיכאל נתן יד בעזרה לספר זה, וכפי שכתב באנגלית: With the helping hand of Michael Elkins

לא כל כך ברור לי הנושא של helping hand. כלומר מכיר את הביטוי מבין את המשמעות אבל מדוע יש כאן את היד של מיכאל לא ברור לי כי הרי דן בעצמו היה מאייר וקירקטוריסט. בעיון באיורים נראה שזו אותה יד שעשתה את כל האיורים אז האם אלו איורים של דן או של מיכאל? לי לא ברור. בנוסף הרבה אינפורמציה על אלקין לא הצלחתי למצוא ואשמח להרחבה. מיכאל אלקין היה במאי סרטי הסברה שהחל לפעול בתחילת שנות החמישים.

 

 

 

דן גילברט
חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
שבת 15:00-10:00
א',ג', ה', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין