פרץ ויינרייך - זוכה פרס עיפרון הזהב

01 ינואר - 01 מרץ, 2009


תערוכה
אוצרים

פרץ ויינרייך נולד בוורשה פולין ב – 1925, עלה למדינת ישראל עם הקמתה והפך לאחד הקריקטוריסטים הפוריים ביותר שהמדינה ידעה בתחומים שונים. הוא ליווה במשך עשרות רבות של שנים את קוראי העיתונים 'דבר', 'על המשמר' ומוספי הילדים שלהם, בקריקטורות מענייני היום.

"כשהייתי בן חמש" מספר פרץ "הורי רצו לקנות לי מתנה ואני ביקשתי עפרונות ומאז איני מפסיק לצייר... הייתי נוהג לבקר גם בגן החיות בוארשה ולהסתכל בבעלי החיים שם ובעיקר בקופים ולראות כמה שהם דומים לבני האדם. דרך עין מבודחת כמובן, מצאתי שהשימפנזות הן הרציניות ביותר ואילו הבבונים הם המצחיקים ביותר. כך ציירתי אותם כשהייתי בן 9 בלבד. אבל עד היום אני אוהב להמשיך לבקר בגני החיות, ולצייר בצורה מבודחת כזאת גם את בני האדם."

את הציורים, הוא ממשיך, הגשתי למורה שלי בבית הספר והיא התלהבה מהם מאוד. כעבור זמן מה נודע לי שציורי זכו במקום ראשון בתחרות ציור מקומית וזה היה העידוד הראשון שלי להמשיך לצייר." אלא שאז פלשו הנאצים לפולין ופרץ מצא את עצמו במלחמת שרידה איומה.
במהלך המלחמה מוצא עצמו פרץ, בוורשה כבושה ע"י הנאצים ושם צייר את הקריקטורות הראשונות שלו של חיילים נאצים וקציני אס-אס רצחניים.

"הקריקטורה הראשונה שלי צויירה בגיל 20 ומתארת את מפלת הנאצים שנראתה באופק. ציירתי את כובע הפלדה שלהם ועליו סמל אס-אס ומתחתיו גופת ילד יהודי עם מגן דוד. אחרי המלחמה הפכתי את הכובע באיור לסיר לילה שעליו יושב ילד יהודי, הקריקטורה הזאת שלא פורסמה מעולם הייתה הנקמה שלי"

בשנת 1944 הוא לומד ציור בבית ספר לאומנויות, תוך שהוא "תורם" את כישרונותיו למאמץ המלחמתי. הוא צייר סיסמאות וכרזות לעידוד המורל ולמען החיילים בחזית עבור ברית המועצות לצד קריקטורות של היטלר.

"נהגתי לצייר את היטלר על כל קיר אפשרי אבל הרוסים משום מה לא אהבו קריקטורות (אולי חששו שיבוא יום והן יכוונו כנגדם ...) ולא איפשרו לי לצייר להנאתי. אבל בסך הכל תנאי חיי השתפרו."

בשנת 1947 עלה לארץ בספינת מעפילים אך נתפס והוגלה לקפריסין. ויינרייך החל את קריירת הקריקטוריסט שלו במחנות המעפילים הכלואים בקפריסין וצייר את הקריקטורות הראשונות שלו מחיי מחנה המעפילים. את הקריקטורות שלח לארץ ישראל בידי שליחי הסוכנות. בארץ הן התפרסמו בעיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'דבר השבוע' ופרץ וינרייך החל להתפרנס ולעבוד למחייתו מציור קריקטורות. ויינרייך נטל חלק בתערוכת הנעילה של אמני המחנות מקפריסין ב- 1948 וזכה בה בפרס ראשון עבור קריקטורה שלו.

עם חזרתו ארצה החל ויינריך לעבוד באופן קבוע כקריקטוריסט בעיתונים 'למרחב', 'דבר' ובשבועון של 'דבר' "דבר השבוע', שם עבד בין השנים 1953 – 1990, וכן בעיתונים 'ידיעות אחרונות', בשבועון צה"ל 'במחנה', ב'הפועל הצעיר', ב'תפריט', ב'אורים להורים'.

משנת 1973 התפרסמו ציוריו מידי יום בטור המערכת ב'על המשמר' עד לסגירת העיתון ב-1992. בכל יום התפרסמו שלוש קריקטורות שלו. האחת פוליטית, השנייה כלכלית, והשלישית  'כללית' בנושאים שונים. אחת לשבוע הופיעה קריקטורה נוספת, שעסקה בענייני ספורט. במקביל לעבודתו ב'על המשמר' פרסם פרץ באופן קבוע בעיתוני הילדים 'דבר לילדים', 'הארץ שלנו' ו'משמר לילדים'  ואף פרסם סיפורי קומיקס בהמשכים. במוסף 'ידיעות אחרונות לתלמיד' פרסם ויינריך סיפורי קומיקס בהמשכים, בנושאי חיי יהודים מפורסמים כפרופסור איינשטיין, פרופסור חיים ויצמן- המדען ונשיא המדינה הראשון, ואחרים.

על קריקטורות הזכורות לו במיוחד אומר ויינרייך:
"קריקטורה של יצחק רבין ז"ל שציירתי חצי שנה לפני שנרצח. ראיתי בטלוויזיה תוכנית שבה השיב למראיין שהוא לא מעלה על דעתו אפשרות שיתנקשו בו. אני מאוד התרשמתי לרעה מהשאננות שלו וציירתי קריקטורה שלו שהופיעה בחו"ל ובה הוא מעשן ומעלה טבעות עשן באוויר ואחת הטבעות הופכת ל'או' לטינית וזה האות הראשונה באופטימיות ורואים מאחוריו חלון פתוח וכתוב 'טרור' וה'אור' במילה טרור יורה כדור שמנפץ את המילה אופטימיות. זה הופיע חצי שנה לפני שהוא נרצח."

צחי פרבר

מיועד לגילאים
10 ומעלה


פרץ ויינרייך
חזרה
English
מידע למבקר
ב', ד' 13:00-10:00
ג', ה' 20:00-17:00
שבת 15:00-10:00
א', ו' - המוזיאון סגור
רח' ויצמן 61, חולון
טלפון 03-6ff521849 | פקס 03-6521867
לוח אירועים
חדשות
שבת בבוקר במוזיאון
סיורים מודרכים בשעה 11:30 ו- 13:30
פעילויות קיץ
המהלך החופש הגדול יתקיימו סיורים, סדנאות וקייטנות
ניוזלטר
פייסבוק
הקריקטורה היומית
created by created by Cyberserve CYBERSERVE יצירת קשר כל הזכויות שמורות למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס © 2012
דרך הצגת הנתונים באתר, העיצוב וכל המוצג באתר מוגנים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים.
אין להעתיק או להפיץ מלל או תמונות מן האתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מבעלי האתר.
העובר על החוק יועמד לדין