|
הקונפליקט והשאיפה לפתרון הם הבסיס לדרמה. חוסר האיזון השואף לאיזון הוא הכוח המניע את הסיפור, את הדמויות. ניגוד אינטרסים, שאיפה אל הלא מושג, כל אלה מניעים את הדמויות לפעול, כשהן שואפות לפתרון - האיזון.
מה קורה בין חוסר האיזון בתחילת הסיפור לאיזון שבסופו? המהלך אל הפתרון, הוא המבדל בין הסיפורים, ומייחד את הדמויות הפועלות בו. הבחירה של הדמויות לפעול בצורה הצפויה משמר את הקונפליקט. הפתרון, סוף טוב או לא, חייב לבוא מהמקום בו הדמויות בוחרות לפעול בדרך אחרת מההרגל, ובכך לאפשר לחוקי המשחק להשתנות.
השינוי קורה רק אחרי שהגיבור מגיע להכרה חדשה. ההכרה מביאה לפעולה, וזו מאפשרת מהלך חדש של אירועים, שיכול להביא לפתרון.
סרטי האנימציה באוסף, מאפשרים לנו לצפות במבנה של
קונפליקט והתמודדות איתו מנקודת רוחק. בחרנו לא להתייחס לקונפליקט הפוליטי המיידי בישראל, אלא להסתכל על ההשתקפות, כפי שאנימציה יודעת לעשות - בדימוי, במשל.
כל אלה מאפשרים לנו, הצופים, לבדוק פתרונות לא צפויים לקונפליקט ולבחור לייצר תפניות בעלילה.
שכנים // נורמן מקלארן ( Norman Mclaren ) קנדה, 1952
National Film Board
מקלארן יצר סרט אנטי־מלחמתי זה, בעקבות חויותיו האישיות
ממלחמת קוריאה. הסרט, שעורר בזמנו מחלוקת, זכה באוסקר
אחרי שנחתכו ממנו חלקים משמעותיים. מקלארן מנתק
את סיפורו ממקום, מזמן או מפוליטיקה, ובכך מייצר משל
והתבוננות על נפש האדם, ועל הבחירות שהאדם בוחר.
הסרט מוקדש לקורבנות, שלא בחרו להיות חלק מהעימות.
נורמן מקלארן (1914-1987) היה אומן רב תחומי ואחד מפורצי
הדרך החשובים באנימציה. מלבד מחוייבות לחיפוש והמצאת
שפות חדשות באומנות האנימציה, האמין מקלארן, שבכוחה
של האמנות לרפא, והקדיש שנים מחייו באיזורים מוכי
מלחמות ואסונות.
הסרט נעשה בטכניקת פיקסילפציה - צילום שחקנים חיים
בפריימים בודדים, המייצרים רצף תנועה.
מטרה // ענבל לייטנר בצלאל 2000
בסרט קצר וישיר, מחייבת אותנו לייטנר להסתכל למטה,
ולראות את התוצאות האמיתיות של המלחמות בין ההורים.
ענבל לייטנר היא מאיירת, ויוצרת אנימציה עצמאית. סרטיה
השתתפו במספר פסטיבלי אנימציה בעולם .
|
ביצבוץ // גיל אלקבץ בצלאל 1984
סרטו הראשון של אלקבץ, המבשר את יכולתו לספר סיפור
מפתיע בכלים הנדמים כפשוטים ברגע הראשון. שתי דמויות
נפגשות (כלב וציפור?), מוגדרות באור וצל, פוזיטיב ונגטיב.
לכל אחת אופי משלה וצורת פעולה. מכאן, הכל כביכול
צפוי. כשהגבול בין הדמויות מתחיל להשבר, גם צורת הדמות
מפסיקה להיות צפויה. במשל עדין על כוח וגבולות האני,
מצליח אלקבץ לעורר מחשבה ורגש, תוך שימוש בעדינות
ובאסטטיקה יוצאת דופן.
גיל אלקבץ נחשב לאחד האנימטורים העצמאיים הבולטים בימנו,
שחי, יוצר, ומרצה בגרמניה. סרטיו זכו בפרסים רבים בפסטיבלים
בעולם. סרט זה, שהוא סרט הגמר שלו בבצלאל, זכה במקום
הראשון בפסטיבלים בארץ ובעולם.
הנזיר והדג // מיכאל דודוק דה-ויט ( Michaël Dudok de Wit ) צרפת 1994
סרטו של דודוק דה-ויט בנוי כמשל. האבסורדיות של המטרה
והכשלון הידוע מראש, מתארים נפלא את האובססיה שמפתח
הנזיר. בין גיחוך לאמפטיה, מתפתח הטירוף של הנזיר, ומתוזמר
ליצירה בשם "הטירוף" (La Folia) של קורלי (Arcangelo Corelli)
עם העיבוד המוסיקאלי Serge Besset, שיצר ליצירה אנושית ומדוייקת.
כוחו של הסרט הוא בבניית המהלכים כקו ישר, שסופו ידוע.
אך בהגיעם לנקודת השבירה, בוחרות הדמויות בפתרון אחר.
מיכאל דודוק דה-ויט, (יליד הולנד) זכה באוסקר על סרטו
”אבא ובת“ בשנת 2000 . הסרט “הנזיר והדג“ היה מועמד
לאוסקר, וזכה בפרסים רבים.
|